כרטיס נסיעות נטען ביפן
IC Card
עמוד הבית > מידע למטייל > תחבורה > כרטיס נסיעות נטען - IC Card
הכירו את החבר החדש הכי טוב שלכם: ה"רב-קו" היפני. כרטיס הנסיעות הנטען (שמכונה בשם הגנרי IC Card) מגיע בהרבה שמות ובהרבה צבעים, שמשתנים בהתאם למקום שבו רכשתם אותו. כך למשל, בטוקיו תוכלו למצוא בעיקר כרטיסי Suica או Pasmo , ובאוסקה או בקיוטו כרטיסי ICOCA או Pitapa. בפועל – אין הרבה הבדל בין הכרטיסים, והיום ניתן לטעון אותם ולנסוע בחופשיות בכל רחבי יפן, לא משנה מה השם שלהם או איפה הנפקתם אותם. לשם הפשטות, במדריך נצא מנקודת הנחה שתשתמשו ב-Suica אם נחתתם בטוקיו או ב-ICOCA אם נחתתם באוסקה.
ההשוואה ל"רב-קו" תהיה לא הוגנת, כי מדובר בכל כך הרבה יותר מזה. מלבד תשלום מהיר ונוח עבור נסיעות בתחבורה הציבורית, תוכלו להשתמש בכרטיס שלכם באינספור בתי עסק כמו חנויות נוחות (״קונביני״) ומסעדות, ואפילו לשלם בעזרתו על שירותי אחסנת כבודה בלוקרים ובמכונות השתיה והחטיפים האוטומאטיים המפורסמים של יפן. כל מה שצריך לעשות זה להעביר את הכרטיס על קורא הכרטיסים. הכי קל בעולם.
עדכון חם מהתנור - עודכן אפריל 2024
בשל מחסור עולמי ברכיבי אלקטרוניקה מוליכים למחצה (״סמיקונדקטורים״), החליטו שתי מנפיקות כרטיסי ה-IC העיקריות ביפן - פאסמו וסויקה - להפסיק את ייצור והפצת כרטיסי ה-IC בתצורתם עד כה.
נכון לכתיבת שורות אלו, תיירים המגיעים לטוקיו יוכלו לרכוש שני סוגי כרטיסי IC מיוחדים של החברות הנ״ל המיועדים במיוחד לתיירים (והם לא כרטיסי נסיעה אנונימיים, כפי שהיו עד כה): Welcome Suica ו-Pasmo Passport. כרטיסים אלו תקפים ל-28 יום בלבד ולא דורשים תשלום פיקדון - מה שמאפשר לכם להימנע מהצורך להזדכות על הכרטיס לפני חזרתכם ארצה. כרגע אלו הם כרטיסי ה-IC הפיזיים היחידים הנמכרים ביפן, ואנחנו ממליצים לרכוש ולהשתמש בהם.
בניגוד לכרטיסי ה-IC הישנים והטובים, לא תוכלו לקבל סכומי כסף לא מנוצלים שנשארו בכרטיסים אלו ביום עזיבתכם. עוד על הכרטיסים המיוחדים קראו כאן (סויקה) וכאן (פאסמו).
חשוב לשים לב כי הנפקת כרטיסים מיוחדים אלו מתבצעת באופן קצת שונה מזה שתיארנו עד כה:
- עבור כרטיס Welcome Suica: ההנפקה אפשרית אך ורק במשרדי הכרטיסים והמכונות האוטומאטיות הזמינים בתחנות הרכבת של שדה התעופה האנדה (Haneda) (טרמינל 3 - תחנת המונורייל).
- עבור כרטיס Pasmo Passport: ההנפקה אפשרית במשרדי הכרטיסים במגוון תחנות רכבת ברחבי טוקיו, כולל תחנות שדות התעופה Narita ו-Haneda וגם מרכזי המידע לתיירים בתחנות הבאות: Shinagawa, Yokohama, Ueno, Ikebukuro, Ueno Okimachi, Shimbashi, Shinjuku ו- Shibuya. לרשימה המלאה היכנסו לכאן.
תיירים המגיעים ליפן דרך שדה התעופה KIX שבאוסקה יוכלו להמשיך ולהנפיק את כרטיסי ה-ICOCA ה״רגילים״.
למה זה כדאי?
היתרונות בשימוש בכרטיס כזה הם רבים. בין השאר:
-
הוא חוסך לכם את הצורך לרכוש כרטיסים לפני כל עליה לרכבת (או לפני הירידה מהאוטובוס) ולהסתבך עם חישוב עלות הנסיעה או ספירת המזומנים.
-
הוא חוסך לכם זמן, שכן אם יש לכם אותו לא תצטרכו לעמוד כל פעם מחדש בתור מול מכונות הכרטיסים המסורבלות שבתחנות.
-
הוא מאפשר גמישות מרבית בטיול, שכן אם תרצו תוכלו לשנות את מסלול הנסיעה שלכם בכל שלב ולרדת בתחנה בה לא תכננתם לרדת, בלי לדאוג אם קניתם כרטיס נסיעה בסכום שאיננו מתאים.
-
הוא מאפשר מעקב קל ומדויק על כמות הכסף שאתם מוציאים על תחבורה ציבורית בטיול.
-
ולבסוף, כמו שכבר ציינו, תוכלו להשתמש בכרטיס במגוון הזדמנויות נוספות מלבד נסיעה בתחבורה ציבורית. לרשימת בתי העסק המקבלים את הכרטיסים היכנסו לכאן (סויקה) או לכאן (איקוקה).
בקיצור, שווה.
מתי אי אפשר להשתמש בו?
נזהיר ונאמר מראש שיש כמה מצבים בהם ייתכן שלא תוכלו להשתמש בכרטיס הנטען:
-
בתחבורה ציבורית באזורים המרוחקים ושכוחי האל ביפן, מהסיבה הפשוטה שהטכנולוגיה לא הגיעה לשם. במצב כזה, כמובן, תצטרכו לשלם במזומן.
-
סבירות נמוכה שזה יקרה בטיול שלכם, אבל יש אזורים מעטים שמקבלים כרטיס נסיעה נטען מסוג אחד ולא אחר.
-
ניתן, תיאורתית, לשלם באמצעות כרטיס נטען על נסיעות בשינקנסן ("רכבות קליע") וברכבות האקספרס, אך הדבר דורש קצת עבודה מסביב: רישום הכרטיס, שינוי הייעוד שלו, וכו׳. חלק מהתהליכים ניתנים לביצוע רק אונליין ורק ביפנית, ולכן מומלץ להימנע מההרפתקה.
-
לא ניתן להשתמש בכרטיס IC בקווי תחבורה מיוחדים אחרים שדורשים כרטיסים ייעודיים, כמו כרטיס הנסיעות הדו-יומי של האקונה, כרטיסי אוטובוסים מהירים בין עירוניים, או כרטיסי עליה לרכבל.
שימו לב שאם רכשתם כרטיס JR וכבר הפעלתם אותו, כמובן שאין צורך להשתמש בכרטיס ה-IC שלכם ברכבות או באוטובוסים שמופעלים על ידי חברת JR, שכן אתם עולים בחינם. עוד על שימוש בכרטיס ה-JR קראו במדריך הזה.
כמה זה עולה לי?
בעת הנפקת כרטיס נטען של סויקה או איקוקה תשלמו 2000¥, מתוכם 500¥ (כ-15 ש״ח) ישמרו כפיקדון ויוחזרו לכם אם תזדכו על הכרטיס לפני חזרתכם ארצה. שאר הסכום (1500¥) ישאר טעון בכרטיס והוא מוכן לשימוש בתחבורה הציבורית. כלומר בסך הכל, אם מזדכים על הכרטיס, השירות הוא חינמי לחלוטין. בנוסף, ניתן לקבל כל סכום כסף שנותר לכם בכרטיס בעת ההזדכות, בניכוי 220¥ דמי טיפול (פירוט בהמשך).
נשמע מדהים. עכשיו, איך מנפיקים?
תהליך פשוט וקל – ניגשים לאחת מהמכונות היעודיות שמפוזרות בכל תחנות הרכבת של JR (אנחנו ממליצים כבר בתחנת הרכבת שבשדה התעופה). המכונות מסומנות בלוגו או בשם הכרטיס והן נראות בערך ככה:
או ככה:
קצת חללי, אנחנו יודעים, אבל מאוד קל לתפעול. בתפריט בוחרים בצד הימני העליון בשפה האנגלית ועוקבים אחר ההוראות שבמסך, שבד"כ יסתכמו למשהו כמו "Purchase a new Suica/ICOCA", כמו שתראו בתמונה מטה. בחרו סכום לטעינה, שלשלו את הכסף למכונה, קחו את הכרטיס החדש שלכם וסעו לשלום. בד"כ לא ניתן לשלם במכונות באמצעות כרטיסי אשראי, אז וודאו שאתם מצוידים במספיק מזומנים.
Suica מאפשרים לרכוש כרטיס אנונימי רגיל, או כרטיס מזוהה בשם MySuica אליו ישויכו פרטיכם האישיים (שם, תאריך לידה, מין, ומספר טלפון). אפשרות זו תבוא לעזרתכם במידה ותאבדו את הכרטיס, אז יהיה אפשר לבטל אותו ולהחזיר לכם את היתרה או להעביר אותה לכרטיס חדש (בניכוי 520¥ דמי טיפול).
מכונות להנפקה של כרטיסים נטענים אחרים חוץ מסויקה או איקוקה (כמו כרטיס Pasmo בטוקיו) תמצאו בתחנות רכבת פרטיות או בתחנות המטרו, ותזהו אותן בדיוק באותו אופן. גם פאסמו מציעים אפשרות לרשום את הכרטיס על שמכם בעת הקניה (״Registered Card״) למקרה של אובדן.
איך טוענים את הכרטיס?
ניתן לטעון כסף בכל מכונה שתומכת בכרטיס שקניתם – שזה פחות או יותר כל מכונה בכל תחנות הרכבת שבערים. הפרוצדורה זהה כמעט בכולן: בוחרים באנגלית בשורת התפריטים (צד ימין למעלה), לוחצים על ״טען״ (Charge) ומכניסים את הכרטיס הנטען לפתח או מניחים אותו על המשטח המתאים (בד"כ יסומן בנורה מהבהבת). בשלב זה יופיע סכום הכסף שנותר לכם בכרטיס (Balance) ורשימה של סכומים לטעינה. בוחרים בסכום שרוצים, מכניסים את השטרות/מטבעות ומחכים שהכרטיס הטעון יצא החוצה. זהו זה, קלי קלות. אה, ולא לשכוח לקחת עודף אם יש!
דרך נוספת לטעון את הכרטיס שלכם בקלות היא לגשת לאחת מחנויות הנוחות (“קונביני”) כמו Seven Eleven, Family Mart ו-Lawson, ולבקש מהמוכר בדלפק שיטען לכם את הכרטיס (“Suica no chajo o kudasai" יעשה את העבודה).
כרטיסי IC ושימוש בנייד
מי מכם שמחזיק באייפון 8 או חדשים ממנו יוכלו להתקין בקלות את כרטיסי ה-Suica וה-Pasmo שלו על ה-Apple Wallet. התהליך פשוט וקל: נכנסים לאפליקציית ה-Wallet, בוחרים בהוספת כרטיס נסיעות (״Transit״) מזינים את שם הכרטיס - Suica או Pasmo - ומזינים סכום כסף.
כניסה ויציאה משערי הנסיעות בתחנות הרכבת מתבצעת על ידי העברת מכשיר הטלפון שלכם מעל סורק הכרטיסים. עוד על התקנת הכרטיסים קראו בכתבה nבאתר הרשמי של אפל.
מי שמשתמש באנדרואיד, אגב, לא יוכל להנות מפיצ׳ר דומה, אלא אם כן רכשתם את הטלפון שלכם ביפן. מידע נוסף, אם זה בכל זאת רלוונטי, תמצאו כאן.
IC Card לילדים, יש חיה כזאת?
יש גם יש, אבל את תהליך ההנפקה תצטרכו לעשות ישירות מול נציג שירות ולא במכונה. חפשו בתחנות ה-JR הגדולות את מרכז הכרטיסים והמידע של התחנה (Midori no Madoguchi, みどりの窓口 – מסומן בשלט כניסה ענק ירוק) שם ישמחו להנפיק לכם כרטיס מיוחד לילדים (גילאי 6-12), שמשלמים חצי מחיר על כל נסיעה. וודאו שאתם מצטיידים בדרכון או אמצעי זיהוי אחר שיכול להוכיח את גיל הילד/ה, וב-500¥ דמי פיקדון. שימו לב: ככלל, ילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים על תחבורה ציבורית ביפן, אלא אם כן מדובר בהורה אחד שמלווה יותר משני ילדים בגילים אלו, אז הוא נדרש לשלם אך ורק עבור הילד השלישי ואילך.
איך משתמשים בכרטיס?
הכי קל שיש – פשוט מעבירים אותו מעל משטח קורא הכרטיסים על שערי הכניסה לרציפים, שיגיבו לכם ב"ביפ" קצר. הרבה שערים יציגו את יתרת הכסף בכרטיס שלכם על מסך קטן כשתעבירו אותו מעליו. הסכום עבור הנסיעה יחושב וינוכה מהיתרה כשתעבירו את הכרטיס בשערי היציאה שבתחנת היעד.
שימו לב: שני נוסעים לא יכולים להשתמש באותו הכרטיס, ואסור להעביר אדם נוסף אחרי שאתם כבר עברתם לצידו השני של השער (טכנית לא תוכלו לעשות זאת).
credit: w0746203-1, Wikimedia Commons, CC-BY-SA 3.0
אם לא נותר סכום כסף בכרטיס כנראה שתשמעו "ביפ" קצת יותר ארוך והשער ייסגר עליכם, כמו שקרה לבחור הזה:
במצב כזה ניגשים לטעון את הכרטיס במכונות הסמוכות ומנסים לעבור שוב.
עוד כמה נקודות:
-
באוטובוסים, מעבירים את הכרטיס פעם אחת על קורא הכרטיסים כשעולים לאוטובוס מהדלת האחורית, ופעם אחת כשיורדים ממנו מהדלת הקדמית.
-
תשלום בחנויות נוחות (״קונביני״) מסעדות, מכונות אוטומטיות וכו׳ מתבצע בדיוק באותו האופן - העבירו את הכרטיס מעל הקורא והמתינו שניה.
-
אין הנחה על שימוש בכרטיס נטען על פני שימוש בכרטיסי נסיעה רגילים.
credit: MASA, Wikimedia Commons, CC-BY-SA 3.0
אוי לא, נתקענו בתחנת היעד כי אין לנו יתרה מספיקה בכרטיס. מה עושים?
אל דאגה, היפנים חושבים על הכל. כמו שפירטנו במדריך לנסיעה ברכבת, בכל תחנה סמוך לשערי היציאה ממוקמות מכונות שנועדו בדיוק למצבים כאלו (fare adjustment, 乗り越し精算機), בעזרתן ניתן להוסיף כסף לכרטיס הנטען שלכם (או לשלם את ההפרש הנדרש אם קניתם כרטיס נסיעה בודד בסכום נמוך מדי). בצורה כזו היפנים נמנעים מלהטיל קנסות על תיירים מבולבלים וחוסכים דרמות מיותרות.
credit: Asacyan, Wikimedia Commons, CC-BY-SA 3.0
זהו, חוזרים הביתה. איך מזדכים?
אם החלטתם שאתם לא רוצים לשמור את הכרטיס למזכרת (או לטיול הבא, הוא תקף ל-10 שנים!), פשוט היכנסו לאחד ממשרדי הכרטיסים והמידע של תחנות ה-JR הגדולות ובקשו מהנציגים להזדכות על הכרטיס.
credit: Nesnad, Wikimedia Commons, CC-BY-SA ４.0
תוכלו להזדכות על הכרטיסים ולקבל את הסכום שנותר בהם אך ורק אם אתם נמצאים באזור הכללי שבו רכשתם אותם לראשונה (למשל, על כרטיסי סויקה שנקנו בטוקיו אפשר להזדכות רק באזור טוקיו ומזרח יפן). הזדכות על הכרטיס כרוכה בדמי טיפול על סך ¥220, שינוכו מסך הסכום שנותר לכם בכרטיס (כמובן שאם נותרו לכם פחות מ-220¥ לא יגבו מכם דמי טיפול). את 500¥ שהוקצו לפיקדון תקבלו בחזרה במלואם. זכרו שאם רכשתם את כרטיס ה-Welcome Suica או ה-Pasmo Passport לא תוכלו להזדכות על שום סכום שייתכן שנותר בכרטיס.