חיפוש

על הפעם בה ישנו בבית הלבן

עודכן: 1 בדצמ׳ 2021

או: ההרפתקה שלנו באיי יאיאמה, אוקינאווה


"איפה זה לעזאזל קוהא...קוהאמה-ג'ימה אמרת?"


קרבנו את הפנים למסך הקטנטן, מחפשים אחר רמז ליבשה בתוך הרבה מאוד ים.


איפהשהו שם, הרבה מאוד גלילות שמאלה ולמטה במפה - נמצאת שרשרת איי יאיאמה (Yaeyama), בחלקה המרוחק והנידח ביותר של אוקינאווה. אוקינאווה, למי שלא יודע, הוא המחוז הנידח ביותר ביפן. והרי לכם, נידח בריבוע - "סוף העולם" - פשוטו כמשמעו.

איי יאיאמה, בהם האי קוהאמה, קרובים יותר לטיוואן מאשר ליפן

מרחקה של אוקינאווה מה"יבשת" היפנית איפשר בעבר הרחוק את התפתחותן של שפה ותרבות ייחודיות, ומיקומה בדיוק במרכז הדרך בין יפן וסין הוביל לכך שאנשיה ספגו השפעות משני העמים, וגיבשו אותן לכדי בליל מעניין של מסורות. האוכלוסיה המקומית התארגנה במבנה של ממלכה שנודעה בשם "ריוקיו" (Ryukyu), והיא התקיימה בזכות עצמה במשך שנים רבות, עד שלבסוף נבלעה על ידי יפן בשלהי המאה ה-19.


קוהאמה-ג'ימה, חיפוש זריז בויקיפדיה העלה, הוא אי קטנטן בחלקו הדרומי ביותר של שרשרת איי יאיאמה, וחלק מהמחוז המוניפיצלי של טאקטומי (Taketomi), שהוא כנראה אחד מה"מחוזות" הקטנים ביפן. בדיקה נוספת הראתה שכדי להגיע לשם נצטרך לעלות על טיסה מאוסקה לבירת אוקינאווה נאהה (Naha), משם מהר-מהר לטיסה נוספת שיוצאת לאי אישיגאקי (Ishigaki), ולבסוף לתפוס שיט מעבורת קצר עד למחוז חפצנו. בקוהאמה, "החוף הקטן" בתרגום חופשי, חיים כיום (ותחזיקו את עצמכם חזק) 726 אנשים שלמים, שמתפרסים על פני לא פחות מ-8 ק"מ רבוע. וואו.


"לא יודע... רצינו 'רחוק', אבל זה לא קצת רחוק מדי?". לא משפט שתשמעו אותי אומר הרבה, חובב קצוות ידוע. "כן, אבל תראה". סתיו הושיטה לי את המחשב שלה, שהיה פתוח על עמוד אירבנב שהציג את התמונה הזאת:

טוב מכדי להיות אמיתי?

עדיין ספקן, הגדלתי את התמונות.

"הבית הלבן"

מה שהיה מפתיע יותר מזה שמדובר בהעתק מוקטן של הבית הלבן מוושינגטון, היה המחיר. 140 שקל לאדם ללילה. פה חשדתי.


חופשה טרופית בריזורט משוגע, במחיר הזה? ועוד בגולדן-וויק, תקופת החגים העמוסה והיקרה ביותר בלוח השנה היפני? נראה טוב מכדי להיות אמיתי. משהו באינסטינקט הראשוני אמר לי להיזהר.


המשכנו לגלול ולרייר על תמונות שהבטיחו חופשה שסטודנטים שחיים על מלגה חודשית צנועה יכולים רק לעתים רחוקות להרשות לעצמם. "חוף פרטי 3 דקות הליכה מהריזורט" תרגמנו מיפנית. "אחד מהמקומות הטובים ביותר באוקינאווה לצפייה בכוכבים". לא לקח הרבה כדי לשכנע אותנו "לקפוץ מקיומיזו-דרה" ולקחת את הצ'אנס.

 

ירדנו מהמעבורת, שהתגלתה כסירת מנוע קטנה ומקורה, עם כעשרה נוסעים נוספים - כולם יפנים. אפילו לרגע לא ציפינו להיתקל במערביים נוספים. על המזח, גבר ממושקף ומכופכף כבן 40, עם כרס קטנה וחיוך גדול קיבל את פנינו והציג את עצמו בשם "רד". כינוי מוזר ליפני, שאולי אימץ את השם מתוך חיבה לא מוסברת לצבע האדום - ולראיה, משקפיו וחולצתו האדומים הבוהקים.

כשיש את רד, אין מה לפחד

"אני לא הבעלים של המלון, אבל כל מה שאתם צריכים - פנו אלי" כך הסביר לנו רד ביפנית מתובלת באנגלית שבורה, בעודנו יושבים במשאית הקטנה שלו, עושים את הדרך הפתלתלה אל הריזורט המיוחל. "אני כאן על תקן פקיד הקבלה, השף, השומר בכניסה, החדרנית, יועץ הטיולים והנהג", המשיך. רד הגיע לקוהאמה אחרי שמאס בחיים הלחוצים במרכז יפן. כבר שלוש שנים שהוא מסייע לבעל המקום הנוכחי להפיח חיים בריזורט ישן שפשט רגל.


הבית הלבן, בדיוק כמו בתמונות, ניצב דומם מול ים טורקיז מהמם. נכנסנו פנימה דרך שער הכניסה. "איפה כולם?" סתיו לחשה לי תוך כדי שאנחנו ממלאים את טפסי הצ'ק-אין בזריזות. אולם הכניסה העצום היה ריק מאנשים. מעבר לו, במרפסות ובשבילים המובילים לחדרי האירוח לא נראתה נפש חיה, למעט חתול או שניים שהשתזפו בשמש. רד כנראה הבחין בהבעות פנינו ומיהר לציין "אתם האורחים היחידים שלי הסופ"ש. כל הריזורט הזה, כולל החוף שלו, שמור אך ורק לכם".


"וואט דה…" עבר לי בראש. אוקיי, נניח.


חרף התנגדותנו, רד מיהר לסחוב את המזוודות שלנו והוביל אותנו אל החדר. חדר יהיה אנדרסטייטמנט רציני, כי במהרה גילינו שהוקצתה לנו סוויטה מפוארת ומרווחת, עם ג'קוזי מפנק ומרפסת הפונה אל הים.


הסוויטה המדוברת

כמובטח, ממש מתחת לחדר נפרש מולנו חוף פרטי יפהפה, מגודר בסלעים ובצמחיה טרופית בהם הכה האוקינוס השקט את גלי מימיו הצלולים. ירדנו אליו, עדיין נדהמים על מזלנו הטוב למצוא את המקום הזה בתקופת הרצה מוזרה.

ככה התחילה ההרפתקה שלנו באיי יאיאמה המסתוריים.


וכעת - נעבור לפרטים.


טיפים לטיול בשרשרת איי יאיאמה


מידע כללי

הארכיפלג המכונה יאיאמה-שוטו (Yaeyama Shoto, 八重山諸島) כולל 23 איים קטנטנים, מתוכם רק 12 מיושבים. שניים מהם מחזיקים בתארים מכובדים למדי: האי האטרומה (Hateruma) הוא הנקודה המיושבת הדרומית ביותר, והאי יונאגוני (Yonaguni) הוא הנקודה המיושבת המערבית ביותר ביפן (שנמצאת רק 108 ק"מ מחופיה המזרחיים של טיוואן).


כמו שהתחלנו לספר קודם לכן, שני תנאים תרמו להתפתחותה של תרבות מקומית נפרדת מהתרבות היפנית. האחד הוא בידודה הגיאוגרפי של ממלכת ריוקיו בכלל ושל ארכיפלג יאיאמה בפרט, והשני הוא מיקומם של איי הממלכה על קווי המסחר הימי שבין יפן וסין. במהלך המאות, ריוקיו ביססה יחסי חסות עם סין, ותחת הוראתה ועם ספינותיה סחרה לא רק עם יפן, אלא אף עם ממלכות נוספות בכל רחבי מזרח ודרום-מזרח אסיה, באזורים בהם נמצאות כיום קוריאה, ויאטנם, אינדונזיה, הפיליפינים, מלזיה ותאילנד. רק דמיינו את בליל השפות, הטעמים, הדתות והמסורות שוודאי הותכו באיי ריוקיו בעקבות המסחר האינטנסיבי. ההשפעות המעניינות על האנשים, האוכל והשפה נותרו עד היום, והן הופכות את הביקור באוקינאווה לחוויה אנתרפולוגית מרתקת.


תחילת המאה ה-17 סימנה את הפיכתה הרשמית של ממלכת ריוקיו למדינת חסות יפנית, עת שבט סאצומה (Satsuma) נצטווה על ידי השוגון התורן לשלוח את צבאו בספינות אל האיים, ולכבשם. לממלכה הקטנה לא היה סיכוי בשדה הקרב, ובמהרה סופחו אייה הצפוניים ועברו לשליטתה הבירוקרטית של דרום יפן. השוגון, עם זאת, התיר לריוקיו לשמור על מידה מסוימת של אוטונומיה ועל מעמדה כמדינת חסות של סין. עובדה זו באה לעזרתה בתקופת ה"סאקוקו", בה נאטמה לכל השפעה חיצונית ולמסחר בינלאומי. באותם ימים, ממלכת ריוקיו הייתה אחד מערוצי המסחר הבודדים שנותרו ליפן עם העולם החיצון.


מיקומה הגיאוגרפי של אוקינאווה ושל איי יאיאמה מתאפיין באקלים טרופי ובמערכת אקולוגית מגוונת. האיים מכוסים בצמחיה טרופית וביערות מנגרובים עבותים, קני סוכר ועצי אננס. נהרות מים מתוקים חוצים את האיים, ובדרך נופלים במפלים ויוצרים בריכות מדהימות. לחלקן ניתן להגיע בטרקים רגליים, אך רובן עדיין מחוץ להישג ידם של בני אדם. השוניות שמסביב לחופים מלאים בדגים נדירים ואף ביונקים ימיים כמו דולפינים ולוייתנים, והן מקום מושלם לצלילה או לשנורקל. על העצים ובשמיים מתעופפים ציפורים נדירות שלא תמצאו כמעט בשום מקום אחר ביפן.


איך מגיעים לשם, ומתי?

הדרך המהירה והזולה ביותר להגיע לאזור תהיה באמצעות טיסה ישירה לשדה התעופה שנמצא באי אישיגאקי (Ishigaki), שהוא המרכז התחבורתי והמנהלי של איי יאיאמה (וזאת על אף שהוא לא הגדול שבהם, במונחי שטח). כרטיס טיסה דו כיווני בחברת תעופה זולה כמו Peach Aviation צפוי לעלות כ-150 דולר לאדם, אך לפעמים יש מבצעים והנחות שוות. חלק מהטיסות עוצרות בנאהה (Naha) - בירת האי המרכזי אוקינאווה - קודם שהן ממשיכות לאישיגאקי, מה שמוזיל עוד קצת את המחיר.


מבחינת מזג-אוויר, התקופה הטובה ביותר לבקר באיי אוקינאווה היא לקראת סוף האביב, חודשי הקיץ ועד אמצע הסתיו - כלומר, מסוף מאי ועד סוף אוקטובר. חודש מאי מבשר את תחילתה של עונת הגשמים, שהיא קצרה יחסית לשאר יפן אך מתאפיינת במזג-אוויר הפכפך, עם סיכויים גבוהים לגשם. ביוני, יולי ואוגוסט השמש זורחת והטמפרטורות מושלמות לשחיה בים. בספטמבר ובאוקטובר הימים עדיין יפים, אך הסיכוי שסופת טייפון תפקוד את האיים עולה בצורה משמעותית ולכן דרוש תכנון מוקדם.


למרבה המזל, איי יאיאמה אינם אתרים תיירותיים פופולריים כמו איים אחרים בצפון אוקינאווה, ולכן לא נתקלנו בתיירים רבים באזור אפילו בתקופת חגים עמוסה כמו הגולדן-וויק. יחד עם זאת, במידת האפשר כדאי לנסות ולהימנע מתקופות חגים או חופשות בית-ספר, שכן מחירי הטיסות ובתי המלון עולים באופן כמעט אוטומטי.


איך מתניידים בין האיים ובתוכם?

לכל אי בשרשרת איי יאיאמה יש אופי ייחודי משלו. חלקם מתאימים יותר לרבצה על חופים לבנים ושחיה בים טורקיז צלול, אחרים יותר לספורט ימי, לצלילה ולשנורקל. בחלקם תמצאו יערות מנגרוב מוקפים בנהרות, בהן ניתן לצאת למסעות קיאקים, ובאחרים שבילי טיול מסודרים לטרקים בטבע, או התחקות אחר בעלי-חיים נדירים. מסיבה זו, אנחנו ממליצים בחום להקדיש לאזור לפחות שבוע - כדי שתוכלו לחלק את זמנכם בצורה שווה יחסית בין כמה איים וכמה פעילויות שונות.


ההתניידות בין האיים היא קלה ומהנה, ומתבססת על מעבורות נוסעים או סירות מנוע מהירות. ה"האב" התחבורתי באזור, כאמור, הוא האי אישיגאקי, ממנו יוצאות מעבורות וסירות ליתר האיים. הנסיעות הקצרות ביותר, כמו אלו שבין אישיגאקי לאי טקטומי (Taketomi), אורכות רק עשר דקות ועולות בסביבות ה-1000 יין (כ-10 דולר) לכיוון. נסיעות ארוכות יותר, כמו זו שבין אישיגאקי לנמל הצפוני באיריומוטה (Iriomote) אורכות כשעה ומחירן 2000 יין לאדם (כ-20 דולר). מידע נוסף על זמני המעבורות בין האיים תוכלו למצוא כאן. חלק מהקווים שיוצאים מאישיגאקי עוצרים באיריומטה קודם שהם ממשיכים ליעדם הסופי, כך שניתן בקלות לתכנן מסלול "קפיצת איים" שכזה, מבלי צורך לחזור לאישיגאקי בין אי לאי.


בתוך האיים, דרכי ההתניידות המומלצים משתנים בהתאם לגודלם ולכמה הם מפותחים. איריומוטה ואישיגאקי הם שני האיים הגדולים ביותר באזור, ולפיכך פועלים בהם כמה קווי אוטובוס, אם כי בתדירות נמוכה ובפריסה מצומצמת יחסית. הדרך הנוחה ביותר להתנייד באיים אלו היא באמצעות השכרת רכב או קטנוע. נסיעה במונית גם כן אפשרית אם כי יקרה יחסית. באיים הקטנים, כמו טקטומי, קוהאמה ויונאגוני (Yonaguni) כמעט אף פעם לא פועלת תחבורה ציבורית מסודרת, ולכן האופציות מסתכמות, פחות או יותר, ברכב שכור, אופניים חשמליים או אפילו ברגל או בטרמפים. בטקטומי תוכלו לשכור את שירותיו של עגלון, אשר ינווט אתכם ברחובותיה המשוחזרים על גבי עגלה אותה סוחב תאו מים ענק.


מה אוכלים ושותים?

ביקור באיי יאיאמה היא הזדמנות פז לטעום אוכל יפני שבחיים לא שמעתם עליו. למען האמת, הרבה מאוד יפנים לא מכירים הרבה מהמנות המיוחדות שצמחו באיי אוקינאווה, או מהפרשנויות המקומיות שניתנו למאכלים יפניים "מקוריים". הנה כמה מנות שאתם חייבים לנסות כשאתם מתיישבים במסעדה או באיזקאיה באחד מאיי יאיאמה:


צ'אנפורו (Chanpuru): פירוש המילה "צ'אנפורו" בשפה האוקינאווית המקומית הוא "משהו מעורבב", ומדובר כנראה במנה המזוהה ביותר עם אוקינאווה. היא כוללת טופו, ירקות, בשרים, דגים, ביצים ולפעמים גם אטריות סומן דקיקות, מעורבבים היטב ומטוגנים יחד במחבת, ומוגשים לצד אורז. לפעמים כוללת המנה גם רצועות דקות מפרי הגויה (Goya), שהוא מעין "מלון מר". טעם מעניין - אך נרכש.


יאיאמה סובה (Yaeyama Soba): בניגוד לסובה ה"רגילה" של יפן העשויה לרוב מכוסמת, הסובה האוקינאווית עשויה חיטה והיא הרבה יותר עבה ונגיסה. היא מגיעה בתוך מרק עשיר עם רצועות בשר ובצל ירוק מלמעלה.