• המגבת הלחה (בד״כ חד-פעמית) שתקבלו בתחילת הארוחה - ״או-שיבורי״ (oshibori) שמה - נועדה לנקות את ידיכם, ולכן עדיף שלא להשתמש בה כבמפית לניקוי הפנים, הפה או השולחן (אבל אם לומר את האמת, אף אחד לא יעלב אם כן תעשו זאת). 

​

• ההאשי הם לא שפוד ולא סכין, אז אל ״תדקרו״ את האוכל באמצעותם ואל תשתמשו בהם כדי לחתוך את האוכל לחתיכות קטנות.

​

• אל תעבירו אוכל מהאשי להאשי. מעבר לעניין ההגייני, האקט מהווה קונוטציה לטקסי הקבורה הבודהיסטיים, בהם בני משפחה מעבירים את עצמות המת במקלות ארוכים ביניהם, כאות כבוד.

​

• אל תתקעו את ההאשי עומדים בתוך קערת האורז שלכם, או בשום קערה אחרת לצורך העניין. גם כאן מדובר בקונוטציה מבהילה לטקסי האבלות הבודהיסטיים, בהם נוהגים להשאיר קערת אורז ובתוכה האשי עומדים אנכית, כמנחה לבני משפחה שעברו לעולם הבא. יש הטוענים כי מראה ההאשי האנכיים מזכירים את הקטורת שנהוג להדליק בטקסי הקבורה הבודהיסטיים.

​

• אל תטבלו פעמיים! במסעדות קושיקאצו (kushikatsu) - שפודי דגים, בשר וירקות מטוגנים - טובלים את השפודים ברוטב שנמצא בתוך מיכל המשותף עם סועדים אחרים. מרגע שהשפוד נכנס לפיכם - נגמר הסיפור. לא טובלים שוב. טבלו בחוכמה.

​

• אנחנו לא בטוחים למה תרצו לעשות דבר כזה, אבל נציין זאת רק ליתר ביטחון: אל תשחקו עם ההאשי שלכם, והשתדלו לא להתעסק איתם יותר ממה שצריך. לא משחקי חרבות, לא הצבעות על אנשים אחרים, לא ליקוקים. בגדול, כדאי להימנע מכל מה שלא הייתם עושים עם מזלג וסכין.

​

• כמו (כמעט) בכל מקום אחר בעולם, קינוח אף, גיהוקים ושיהוקים סביב השולחן נחשבים לנימוסים גרועים.

​

• חוק חדש שיצא באפריל 2020 (לקראת האולימפיאדה שתוכננה להתקיים בקיץ) אוסר על עישון במקומות ציבוריים, כולל מסעדות. ייתכן שהעישון יותר באזורים ספציפיים בחלק מהמסעדות שהוקמו טרם נכנס החוק לפועל, או באיזאקאיות (ברים יפנים).

​

• אין צורך להשאיר טיפ בשעת התשלום. במקום זאת, הביעו את הערכתכם על האוכל הטעים (נסו לומר ״טוטמו אוישיקאטה״ - totemo oishikatta, ״היה טעים מאוד״).