תקופת יאיוי (Yayoi) נמתחה בין סביבות שנת 300 לפנה״ס ועד 250 לספירה. הרבה הרבה אחרי כן, בשנת 1884, נמצאו בחפירות שבשכונת יאיוי שבטוקיו סוגים חדשים של כלי חרס שלא היו מוכרים עד אז לארכיאולוגים. כלי חרס אלו כונו ״יאיוי״, על שם המקום שבו נמצאו, שם בו לאחר מכן השתמשו כדי להתייחס לתקופה ההיסטורית אליה תוארכו הכלים.
תחילתה של תקופת יאיוי ציינה את המעבר הדרמטי משימוש בכלי אבן לשימוש בכלי מתכת - כמו מעדרים ומגרפות מברונזה ומברזל. התקדמות טכנולוגית זו היא שאיפשרה את הטמעתן של שיטות חקלאיות חדשות, שמצידן האיצו את המעבר מציד וליקוט לכלכלה מבוססת חקלאות. בני יאיוי הקדומים למדו ויישמו שיטות השקיה בעזרתן בייתו את האורז, למשל על ידי גידולו בשיטות הצפה. התזונה של בני יאיוי, לפיכך, התבססה יותר ויותר על מרכיבים כמו אורז, דוחן, שעועית ודלעת. מה שהצליחו לצוד או ללקט שימש להשלמת תזונתם. המעבר לחקלאות הגדיל בצורה משמעותית את הכפרים בהם חיו, בתוכם בנו מחסני תבואה ומבנים קהילתיים, בתחילה מחימר או מקש אך בהמשך גם מעץ. כלי החימר היו פרקטיים יותר מאלו של תקופת ג׳ומון, ולכן גם פחות מקושטים. הם עוצבו בטכניקות עדינות ומשוכללות יותר ושימשו לאחסנה של מזון ומים.
כד חרס מתקופת יאיוי. זכויות יוצרים: The MET Museum
אספקט מרכזי נוסף באותה התקופה היה תחילת היווצרותם של קשרי מסחר בין כפרים גדולים שהחזיקו בחומרי גלם ומשאבים נדירים, כמו ברזל, משי וזכוכית. הערים בהן התרכז המסחר הלכו וגדלו, והפכו עשירות יותר ויותר. ההתארגנות הפוליטית בחברת יאיוי הקדומה גם כן התפתחה לאין שיעור, ומספר גדל והולך של שבטים יצרו קשרי מלחמה או שלום אלו עם אלו, במטרה להגדיל את הקרקעות והמשאבים שלהם. ממצאים מלמדים כי בני יאיוי הקדומים החזיקו במערכת דתית מפותחת למדי שכללה אמונה בכמה וכמה אלים, לכבודם ערכו טקסים ופסטיבלים. מניחים כי כלים שונים כמו מראות, פעמונים וכלי נשק שימשו לצרכים טקסיים לצורך פיוס האלים.
פעמון טקסי עשוי ברונזה מתקופת יאיוי. זכויות יוצרים: The MET Museum
באופן מעניין למדי, מרבית המידע בו אנו מחזיקים כיום על תקופת יאיוי מגיע אלינו בכלל מהכרוניקות ההיסטוריות שנמצאו בסין. בכתבים העתיקים כונתה ארץ יפן ״ווא״ (Wa), מילה שמשמעותה ״ארץ הגמדים״, על שום קומתם הנמוכה של המתיישבים היפנים הקדומים. מאותן כרוניקות אנו למדים על מערכת היחסים בין יפן וסין, שהתאפיינו בביקורים הדדיים ובהגשת מנחות ומתנות לקיסרות הסינית. חשיבות מיוחדת ואזכורים רבים ניתנו לדמותה המסתורית של המלכה הקדומה הימיקו (Himiko), שהייתה שאמאנית ומתרגלת כשפים ששלטה ביד רמה בשבט ה״יפני״ הגדול מכולם, שבט יאמאטו (Yamato).